לחיי הבילוי באתר קמפינג

עם כל הטרנד הזה של חזרה לבילוי באתרי קמפינג וצפייה בהישרדות האלמותית בטלוויזיה, חול, צרכים בחיק הטבע ופוביות מעקרבים ונחשים הם ממש לא הסטייל שלי. הטיול האחרון שזכור לי שעשיתי בתנאי קמפינג היה במחנה הגדול של הצופים שגם לשם נדרתי שלא אחזור אחרי שמרבה רגליים זחל לי לתוך השק שינה ובאש לילה מעדתי אין ספור פעמים אחרי ששברתי את משקפי הראיה שלי איכשהו, למורת רוחי, החליט הפעם בעלי להיכנע ללחץ של זוג חברים טובים שלנו שפשוט לא יורדים לנו מהווריד כבר שנתיים שבמקום שניסע לעוד חופשה "סטרילית" במלון באילת, צימר מפנק בצפון או קלאב הכל כלול בתורכיה ניסע לחופשה קצת יותר טבעית וקרבית כמו קמפינג.

לא עזרו כל התלונות והמענות והאמת שגם לי ממש נמאס לשמוע אותם אומרים שהילדים נורא יודו לנו, וכמה נפלא לספור כוכבים בשמים ולהקשיב לקרקור הצפרדעים בלילה, שהסכמתי איתו שפעם אחת ולתמיד מוכרחים להשתיק אותם.

מכיוון שהציוד היחידי שיש לנו לקמפינג זו גזיה שקנינו לפני שנים שעדיין סגורה באריזה למקרה שיגמר לנו הגז בבית, נסע יואב בעלי למחרת להצטייד ב"קצת" ציוד וחזר אחרי שעתיים מחויך כולו עם הובלה שפרקה לי בסלון אוהלים ,שקי שינה, ערסל ,צידניות, אולר רב שימושי שלא היה מבייש את החרב של קיל ביל ומה לא ."איפה נאחסן את כל הג'נקיאדה הזאת?" התרעמתי " ובמחיר הזה היינו כבר טסים לחופשה בבהמאס". הילדים שכבר התחילו להתרגש מהעניין ניסו להחדיר בי קצת רוח קרב ומוטיבציה אבל לדאבוני חשתי רק חרטה גדולה שהסכמתי ואיימתי שבעקרב הראשון אני מתפנה לצימר בגושרים.

מוקדם בבוקר לאחר שהעמסנו את כל ציוד הקמפינג על הגגון הקורס ובכל חלקה פנויה נוספת במכונית, נסענו צפונה לעבר חורשת טל. אלי וגליה שנסעו במכונית לפנינו נראו ממש צוהלים בכל פעם שנצמדנו אליהם באיזה רמזור, כנראה כי הפעם זה ממש הצליח להם.

בהגיענו לחורשה וכנופשת קמפינג מדופלמת, הציעה גליה שנצא לסיור הכרות מעמיק עם הפארק. הקשבנו להסברים מלומדים על עצי החורש הטבעי, התאנה, הערבה והדולב וגילינו מדשאות רחבות ידיים. הילדים להפתעתי לא הפסיקו להתעניין ואני לשאול אם במקלחות יש לפחות מים חמים. גליה ענתה שהמים מגיעים לחורשה מנחל טל (אחד הפלגים של נחל דן) ובחורשה הוא מתפצל לשלושה פלגי מים אבל ממש לא ענתה לי על השאלה. לאחר מכן יצאנו לסיור למציאת משטח לקמפינג שהתגלה כמשימה לא פשוטה כשהתברר שחוץ מאיתנו גם רבע מהעם הגיע.

ושוב להפתעתי, במיומנות שלא היתה מביישת שום רשג"ד בצופים עמד לו לראווה לאחר כחצי שעה המאהל שלנו הכולל ערסל, בעזרתו האדיבה של אלי חברינו. יואב והילדים קרנו מאושר ולא הפסיקו לצאת ולהכנס מן האוהל החדש. אני העדפתי לשבת על כסא מתקפל בשלוה ולנסות להתחבר קצת לעצמי.גליה לקחה את הילדים למגלשות המים ויואב הוציא מן הקופסא את הגזיה ה"חדשה" והחליט שהגיע הזמן להכין לי קפה להעלאת המורל. בעודי מרוכזת בנוף המרגיע ובפינג'אן המבעבע, חשתי לפתע במגע מבעית של חרק הזוחל במעלה גבי.

זינקתי לאחור בצרחה איומה וגיליתי להפתעתי את יואב מנופף לעברי עם נחש חום מפלסטיק. "אידיוט" צרחתי לעברו בזמן שכולם סביב הצטרפו לבדיחה הטובה על חשבוני. בצהריים, כשכבר נכנסתי לאווירה, הזמין אותי אלי ללמוד לשחק שש בש. יואב התחיל להכין את הבשר למנגל והילדים נראו שמחים.

הרגשתי פתאום שאולי בכל זאת תהיה לי פה חוויה מתקנת. מעניין איך נשמעים בלילה קרקורי הצפרדעים חשבתי… לחיי הבילוי באתר קמפינג.

שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook