בילוי עם החבר'ה על קיאקים – חוויה של פעם בחיים

אני מת על החברים שלי- פשוט אנשים אחד אחד. חלקם מלווים אותי מילדות, אחרים, הכרתי בצבא ועם השנים נוצרה חבורה מלוכדת. יחד, טילנו בחצי מהעולם, עברנו המון חוויות והעברנו גם הרבה ערבים משעממים בפאבים שקטים.

הבעיה בכל הסיפור הזה, היא שלפעמים, אני חושב שאני יודע מה כל אחד מהם עומד להגיד עוד לפני שהוא פתח את הפה והאמת – באיזה שהוא מקום נראה כאילו הכל כבר חוזר על עצמו ושום דבר מעניין לא קורה יותר.

כל פגישה מתחילה באותם סיפורים ומסתיימת באותם בדיחות וכבר הרבה מאוד זמן לא קרה משהו חדש. באחד מאותם ערבים משעממים, מישהו העלה הברקה של ממש – להשאיר את הנשים והחברות בבית,לעלות על הרכבים עם כמה שישיות של גולדסטאר וצידנית עמוסה בבהמות שהחזירו את נשמתם לבורא בדרכם להיות סטייקים של 300 גרם ולעלות צפונה ליום של גברים, כיף והרבה מים קרים.

השלב הבא, בדרך ליום המדהים שעברנו באתר הקיאקים של כפר בלום היה לקבל פס ליום אחד-כמו כל גבר טיפוסי, שהמילה האחרונה בבית היא תמיד שלו ("כן אשתי היקרה" – נו מה ..) ביצענו רשימת מטלות אינסופית ומסע השכנועים עבר בהצלחה. יצאנו בדיוק בשעה שנקבעה (איזה כיף לצאת לחופשה עם אנשים שלא צריכים להתאפר ולעשות פן לפני יציאה לרפטינג…) ושעתיים בדיוק אחר-כך מצאנו את עצמנו על שפת נהר הירדן.

לקחנו שני קיאקים של ארבעה מקומות ויצאנו לדרך. בכל פעם מחדש, אני נדהם לגלות איך כל חבורה של גברים שיכולים להיות רואי חשבון, מנכ"לים או פועלים פשוטים מתנהגת בדיוק אותו הדבר כשהיא בסיטואציה המתאימה- פשוט כמו ילדים.

לאורך כל המסלול דאגנו לכך שאף אחד לא יישאר יבש, כל קיאק ניסה להפוך את הקיאק השני – הרבה מים עפו באוויר והרבה אנשים עפו למים אבל החיוכים לא ירדו מהפנים של אף אחד מאיתנו. השייט, כמו כל פעילות ספורטיבית השונה מצפייה במשחק כדורגל טוב, גרם לנו מהר מאוד לרעב כבד. ובקו הסיום של המסלול, עייפים אך מרוצים מיהרנו להחזיר את הקיאק ולהתפנות לחוויה הגברית האולטימטיבית – מנגל.

תפסנו פינה מוצלת במדשאות הירקות של האתר והתחלנו לנפנף במרץ מעל הגחלים הלוחשות, אני, מהטיפוסים שלא ממש אוהבים להתלכלך ככה שהשארתי ל "מנגליסטים המקצועיים" את העבודה השחורה ואחרי מספר דקות של תצפית לנוף המרהיב שבמקום התחילו הסטייקים לזרום מהגריל הלוהט, ואל דאן – כמו שבשר אמור היה להיות לפני שהצרפתים החליטו להרוס גם אותו.

אין כמו השילוב המנצח של שמש, בירות והרבה בשר כדי לגרום לגבר להיות מאושר – ואם זה גם עם חבר'ה טובים ובמקום יפה כמו אתר הקיאקים של כפר בלום אז בכלל מדובר בחוויה. האוויר הצלול והאווירה הפסטורלית ( טוב, וגם האלכוהול ) גרמו לי לשקוע במחשבות תוך שאני נהנה מהשמש האביבית והיום הזה גרם לי להבין כמה ההינו צריכים להתפנות מהכל ולהשקיע קצת בחברויות הישנות שמלוות אותנו לאורך כל הדרך.

פעמיים רבות אנחנו מניחים לשגרה להכתיב לנו את החיים ושוכחים כמה אפשר ליהנות מהדברים הקטנים והיום הזה היה בדיוק מה שההינו צריכים כדי לנקות את הראש ולחזור לעבודה ולמשפחה בכוחות מחודשים… קצת לפני השקיעה, הצלחנו סוף סוף להתקפל ולגרור את עצמנו אל המכוניות – היום המושלם בא לסיומו והשאיר בפה טעם של עוד. מה שבטוח, החוויות שעברנו עומדות לפרנס בכבוד עוד הרבה מאוד שיחות.

שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook