להחליט לעשות קמפינג בכינרת בראש השנה זאת החלטה שגרמה לרבים מסביבנו להרים גבה. רק זוג חברים אחד – יאפים תל אביבים (הוא יזם היי טק והיא מקדמת אתרים באינטרנט ) ושני ילדיהם שהסכימו זמנית להיפרד מהנינטנדו ווי שלהם והצטרפו.
אז מה עושות שתי משפחות שבדרך כלל מבלות בחו"ל או מינימום בצימרים בצפון (מהצימרים המשודרגים כמובן) בקמפינג בכינרת עם כל עם ישראל?
ובכן דווקא בגלל שמלונות מפוארים כבר לא מרגשים אותנו גילינו את הקסם שבקמפינג – חיבור לטבע, חויה של משהו שונה. וזו אמנם לא חופשת קמפינג ראשונה שלנו, פתחנו כבר מספר פעמים את האוהלים בשנתיים האחרונות אך זה כן הטיול הראשון שלנו בחג. כן היה עומס אוהלים רציני בראש השנה וכמעט לא מצאנו חניון קמפינג פנוי . אבל מצד שני איפוא תשיגו לילה בחג ב 70 – 90 ש"ח למשפחה!. התמקמנו בחוף לבנון שבכינרת המזרחית. יש שם אתר קמפינג נחמד מאוד. מזנון עם אוכל חביב למדי ומחירים סבירים כך שמי שלא סחב איתו אוכל לא ישאר רעב ומי שהביא אוכל יוכל להשלים פינוקים כמו אייס קפה , ארטיקים או בירה.
יש מרכז ימי עם קיאקים להשכרה , סירות פדאלים ועוד מני שייט . עבורינו שילוב כזה של קמפינג עם הזדמנויות לפעילות זה נפלא היות ואנחנו מאוד אוהבים ספורט ועם כל הכבוד למנגלים ולבשר , צריך דרך לשחרר כמה קלוריות …
התמקמנו בקו החוף לצד הרבה אוהלים נוספים מסביבנו. הרבה התרגשות, שמחה של חופשה , ילדים קופצניים ששמחים לפגוש את החברים. פרסנו מחצלת גדולה כיסאות נוח מזרון ים וכמובן שלפנו מנגלים.
בתוך המים היה נפלא – רוגע ומרגיע , הילדים צפו על כל דבר שרק הבאנו להם ולנו היתה הזדמנות לשיחות וצחוקים עם החברים, הכל בתוך המים. השהות הממושכת בים פוגגה כל מתיחות – צפתי על מזרן ,נוף פסטורלי מסביב וידיעה שנישארים בחופשת קמפינג ולא ממהרים לשום מקום.
מאוחר יותר בצהרים הלכנו לשכור קיאקים. בהתחלה התלבטתי אם לקחת סירות פדאלים או קיאקים . בעלי אוהב ממילא קיאקים כך שעבורו לא היה בכלל על מה להתלבט . גם הילדים התלהבו מהקיאקים כי זה מזכיר להם תמיד קאנו אינדיאני. לי היו גם שיקולים של ספורט ובריאות – אנו מרבים לרכב על אופנים ולעשות צעדות כך שאת השרירים ברגליים אנו מפעילים גם כך הרבה. לעומת זאת קיאקים מאפשרים הזדמנות נפלאה לחזק את שרירי הידים ,הבטן והכתפיים. כל כך הרבה מדברים על חיזוק חגורת הכתפיים אצל ילדים בהקשר של כתיבה ואחיזה נכונה של עיפרון. אנו משקיעים ממילא בחוגי שחיה יקרים וריפוי בעיסוק כדי שהילד יכתב טוב , אז כאן בקיאקים הילדים מרוויחים פעמיים – גם עושים פעילות כייפית שהם ממש מתלהבים ממנה וגם עושים ספורט בריא שמחזק להם את שרירי חגורת כתפיים. ההחלטה התקבלה, שכרנו שני קיאקים לשעה והצטותנו לשניים – אני עם ילד אחד ובעלי עם ילד שני .
היה ניפלא – זמן איכות של הורה ילד לבד, בים הגדול. חתרנו ונחנו לפי איך שהרגשנו. שוחחנו ביחידות מבלי הסחות דעת מצידנו. החלטנו כל פעם על יעד לחתור אליו וחתרנו נחושים לעשות זאת הכי מהר. בני הצעיר לקח פיקוד ומנהיגות – ניווט אותנו לאן שהחליט ולמד כמה דברים על עבודת צוות .(בקיאקים קל להבחין מתי יש תאום בחתירה ומה קורה אם אין סינכרון). עשינו גם תחרות עם החצי השני במשפחה והיה פשוט כיף!
בערב הרבה אחרי שנרגענו מהמנגל , טיילנו באתר הקמפינג . אם באים בגישה חיובית של חויה מעניינת ומסקרנת אפשר לצאת עם חיוך על השפתים. למשל אפשר לראות כל מני הרגלים מוזרים של אנשים שבמצב רגיל לא תראו . אנחנו ראינו כאלה שסחבו את "כל הבית" לכינרת. משפחה אחרת סחבה מכשיר קריאוקי ענק ושרה ורקדה בקולי קולות. הרבה זוגות היו בחוף … זה מבלי לדבר על בליל סגנונות המוזיקה שבקעו מכל חלקה…למזלנו התמקמנו ליד איזור "צעיר" שסיפק מוזיקת טראנס ללא הפסקה.
שתינו בירה במזנון שהפך בערב לפאב, מיקמנו את הילדים באוהלים מצויידים בפנסים כמובן (חלק חובה בחוויה) ואנחנו נהנינו משיחות חברים אל תוך הלילה עם תה צמחים ועוגיות.
להתעורר בבוקר באוהל זה הרגע הכי יפה בעיני בכל הטיול שנותן לי הרבה סיבות לצאת לעוד הרבה טיולים כאלה – רחש גלי הים , השקט שבהתעוררות הישר לטבע , קולות הפוסעים הראשונים על החצץ והכיף העילאי – שחיית בוקר מדהימה לפני שכולם קמים…