צרפתי לבנוני ויהודי נפגשו … זה לא המקום לספר בדיחות לאלה שתיק ההשקעות המרוקן שלהם השבית את שמחת חו"ל שלהם אלא להציע נחמה בהצעה למקום בו תוכלו לערוך יום כיף אמיתי, אליו תוכלו להימלט מהצפיפות והלחות ולחזור רגועים ומגוהצים למשעי. המקום המופלא הזה הוא הכפר אבו גוש, אשר יום כיף בו יזכיר לכם את אווירת אירופה הנכספת.
עדינה יש עלייך כמה פרנקים?
אבו גוש הוא כפר מוסלמי המצטיין באווירה של סובלנות יהודית-ערבית- נוצרית. המקום מוכר לרבים בגלל פסטיבלי המוסיקה הנערכים בו שאז אי אפשר להכניס גרגיר חומוס בין סמטאותיו ובגלל המסעדות הלבנוניות שבו, אבל יום כיף אמיתי הוא יום חולין שקט, כשתאלם תרועת הפסטיבלים.אל הכפר מגיעים דרך מחלף חמד שבכביש מס' 1 – לכיוון נווה אילן. פסל המדונה הנשקף מראש ההר יורה לכם את הדרך, אם נכנסתם בטעות ימינה ולא המשכתם ישר – לא נורא. היום יום כיף.
בכפר חיים נזירים נוצרים שישמחו לארח אתכם בשעות המיועדות לכך.הם שוכנים במנזר הבנדיקטיני הקרוי מנזר התחייה. המנזר מוקף חומה והוא טריטוריה צרפתית, ואכן ההרגשה היא שבצעד אחד מרגע שנכנסתם בדלת הברזל (אם היא סגורה צלצלו בפעמון) קילפתם מעצמכם את כל הקולניות הישראלית והנכם צועדים בשבילי נורמנדי.
המנזר פתוח חוץ מימי ראשון וחמישי משמונה וחצי עד אחת עשרה וחצי בבוקר ומשתיים וחצי עד חמש וחצי אחר הצהריים. במנזר גרים נזירים, ומעבר לגן יש בתי אבן בהם גרות נזירות אחדות. הקפידו לא להופיע בשעות לא מקובלות שמא תקלקלו להם איזה יום כיף.
הנזירים מייצרים כלי קרמיקה מצוירים ביד, אריחי קרמיקה ומנורות. כל אלה נמכרים בחנות היפה הסמוכה לבית המלאכה, בה ניתן לרכוש גם שמן , יין וקלטות של מוסיקה כנסייתית בביצוע מקהלת המנזר. המחירים נקובים בפרנקים היות והמקום פופולארי מאוד בקרב צליינים מצרפת, אך שקלים יתקבלו בברכה.
למנזר יש גן המטופח באהבה על ידי הנזירות. הגן מרוצף מרבדי פרחים בצבעים מסחררים ומתנשאים בו עצי אורן ודקלים יפי צמרת.
ליד הגן יש בוסתן עצי פרי המטופל על ידי הנזירים. שבו על אחד הספסלים, נשמו את האוויר המבושם והירגעו. היום הוא יום כיף. שום דבר לא בוער.
הכנסייה אליה תכנסו עכשיו נבנתה על ידי הצלבנים במאה ה-12, ונותרה בצורתה המקורית כמעט בשלמותה. האקוסטיקה בכנסיה היא מצוינת ולפעמים נערכים בה קונצרטים. כשיוצרים מתוך החומה, ליד המסגד הסמוך אליה (תחי הסובלנות), כדאי ללגום ממימיו הצלולים של המעין הזורמים בברז. טעם אלוהי.
מסבאחה נגד משאוושה
אך כיון שאין יום כיף בלי ארוחה, צריך להחליט באיזו מסעדה להתנחל. המפורסמת ביותר הוא זו של אבו שוקרי. מאז מלחמת הצלבנים במוסלמים לא ידעה אבו גוש קרבות מרים על התואר "אבו שוקרי המקורי" שהתנהלו שם וכללו כתובות נאצה ושריפת מבנים. המנצחת נותרה על תילה ובטרם תספיקו להתיישב, ינחתו על שולחנכם קעריות סלטים טריים מדהימים, פיתות טריות וריחניות ועליכם להזהר לא לנגב את הצלחות כי המנות העיקריות במסעדה הן טעימות להשחית.
גם שאר המסעדות בכפר, כמו שתיים המכריזות כי הן הן הלבנוניות המקוריות, מציעות מאכלי חמדה. אם בא לכם קינוח מכובד יותר מהבקלאווה שתגיע עם הקפה, קפצו לאחת המגדניות ורדו על כנאפה, מעמול ושאר חטאים.
ביציאה מהכפר, אם אתם בזמן סמוך לשקיעה, אפשר להעפיל מכביש השלום לכיוון מעלה החמישה אל הישוב נטף. השקיעות כאן מרהיבות. אפשר לבקר בחוות העיזים בהר הרוח, ללטף גדיים ואם הדוכן פתוח, לקנות יוגורט וגבינות כדי לקחת הביתה כדי שתזכרו לעוד כמה ימים את טעמו של יום כיף זה.