קמפינג, בכל זאת, קמפינג – חלק שני

קצת אחרי ארבע, אני מנסה להתקשר אליה בפעם השלישית ולבקש שתרד כבר למטה לכל הרוחות. למה היא אף פעם לא מסוגלת לעמוד בזמנים שקובעים איתה? מילא בחופשת קמפינג התרגלתי לכך שהיא נוהגת לא לעמוד בזמנים באופן סדרתי אבל גם לטיסה לחו"ל?

מחוגי השעון ה"כאילו יוקרתי" שעל פרק היד שלי כבר הראו שהשעה היא ארבע ושלושים כשלפתע היא נכנסה לרכב מבלי שהבחנתי והפיצה ענן של בושם משובח. "אני מצטערת מאמי, הייתי חייבת להתעכב" היא אמרה וזרזה אותי.

ממש רציתי להכאיב לה אבל המטוס לאיטליה עמד לצאת לדרך בלעדינו אז נאלצתי להתרכז בכך שאני ממהר ולדחות את הריב למועד מאוחר יותר. "פקקים איומים בכביש מספר אחד, רוני תזמנה שלושים וחמש דקות", אמרה השדרנית של גלגל"צ ואני הרגשתי תחושה מוזרה עולה במורד הגב שלי.

רק בשש הגענו לשדה ובעור שיננו הספקנו להגיע למטוס, כמובן שמבלי לבקר באף אחת מהחנויות של הדיוטי פרי, אולי הסיבה הכי טובה שיש לטוס לחו"ל. גם בגלל חוסר העמידה שלה בזמנים אנחנו מעדיפים קמפינג.

לא צריך להגיע בזמן לשום מקום ואין שום הבדל בין להגיע בשש או להגיע בשתיים בלילה – הכול רגוע.. בזמן שלנו. אבל הפעם לא מדובר בחופשת קמפינג, אנחנו טסים לחו"ל לכל הרוחות וחייבים להגיע בזמן!

ברגע שישבתי על הכיסא במטוס נרגעתי, עכשיו הכול בסדר, אמרתי לה וחיבקתי אותה. הייתי בטוח שנאחר. "אני תמיד ידעתי שיהיה בסדר, היא אמרה, "חייב להיות בסדר" זה אני ואתה.
כל כך אהבתי את האופטימיות שלה. כל כך אהבתי אותה.

ובכך תמו תלאותינו, או שככה לפחות חשבתי באותם רגעים תמימים. היציאה משדה התעופה עברה חלק, ירדנו מהמטוס, לקחנו את המזוודות והגענו לדלפק של חברת ההשכרה. קיבלנו רכב חדש ואפילו טוב יותר מזה שהבטיחו לנו – הכול נראה היה פשוט מושלם.

יצאנו משדה התעופה הקטן שבפאתי סיציליה לעבר המלון שהיינו אמורים ללון בו, רק שכשהגענו לדלפק הקבלה הבנו שהתלאות רק התחילו… לתדהמתנו הפקיד במלון הקטן אמר לנו שכל החדרים תפוסים ושאין שום הזמנה על שמנו.

היינו ממש אבל ממש אובדי עצות. השעה הייתה שתים עשרה בלילה ולא היה שום מקום שהכנו בעיירה הקטנה והמדהימה. נכנסנו לרכב והתחלנו לשוטט ללא מטרה. פתאום הבחנו בשלט חום שציור של אוהל מופיע עליו, מסתבר שזה היה לא תאמינו אתר קמפינג!

נכנסנו פנימה רק אחרי ששילמנו דמי כניסה שערורייתיים של חמישים ושמונה יורו (לשם השוואה, מחיר לילה במלון שהזמנו אליו חדר היה שלושים דולר) רכשנו ציוד קמפינג והקמנו אוהל קטן על שפת הים.

מסתבר שאפילו כשרצינו להתפנק במלון מצאנו את עצמנו ישנים שוב חופשת קמפינג רק שהפעם בחו"ל. בבוקר שאחרי התקשרתי לחברת הנסיעות והם התנצלו על הטעות ושדרגו לנו את המלון.

על אף כל הפינוקים שנינו הסכמנו – עדיף קמפינג, וכך בטח תראה גם החופשה הבאה שלנו.

שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook