סיפור על קמפינג ופרידה – חלק ראשון

מאמי!!! אני בבית… צעקתי קצת לפני שפתחתי את הדלת. יש לי הרגל כזה, אולי מאז שפעם פתחתי את הדלת ומצאתי אותה רוחצת כלים ושרה אופרות בקולי קולות. אני פשוט נותן לה שנייה אחת של חסד להתארגן לקראת כניסתי לבית. על אף שאנחנו גרים ביחד כבר כמעט שנה עדיין קצת קשה לי להכיל את זה.

אנחנו יוצאים כבר קרוב לשנתיים ועברו עלינו במהלך התקופה הזו אין ספור חוויות. חופשות קמפינג ליוו אותנו במהלך השנתיים האחרונות, נוסעים לחופשת קמפינג בכל רחבי הארץ (פעם אפילו יצאנו לנופש יוצא דופן של קמפינג בחו"ל). יוצאים לבלות הרבה, טסים לחופשות מגוונות, רוכבים על סוסים – בקיצור, נהנים מהחיים…

לא, אני עדיין לא חושב על טבעת… זה לא בגלל שאני לא סגור על עצמי וזה לא בגלל שאני לא רוצה שהיא תהיה אשתי. זה פשוט בגלל שאני רוצה שרגע אחרי החתונה נעבור לגור ביחד בבית משלנו ואין לי כרגע מספיק כסף אפילו בשביל עוד חופשת קמפינג.

זה לא רק אהבה – צריך גם כסף כדי להתחתן אם אנחנו לא רוצים להיות חלק מהזוגות שמראים בטלוויזיה בכל פעם שיוצא דו"ח העוני, אותם זוגות עם המקרר הריק והבית ללא ריהוט או שחיים באוהל קמפינג..

כרגע, אנחנו אמנם לא עשירים גדולים אבל ברוך השם שום דבר לא חסר, אולי זה בגלל שאנחנו לא יוצאים לחופשות במלונות חמישה כוכבים ומעדיפים יותר לצאת לחופשת קמפינג במקום. להשקיע כסף מיותר על מלונות יוקרתיים. אז אוקי, כרגע זה אני, היא ועוד כלבלב חמוד במיוחד (פאג סיני, אם אתם מתעקשים), ובאמת, תמיד יש הכול – המקרר מלא, בסלון (החדש) יש פלאזמה (בעשרים תשלומים…) יוצאים לבלות פעם בשבוע וכל זה עם מינוס קטן אך נסבל בחשבונות הבנק שלנו.

אבל ברגע שנתחתן, או ליתר דיוק, כאשר יהיה לנו ילד, כל התמונה תשתנה מהקצה אל הקצה…

קודם כל, ילד זה הוצאה. זה אמנם לא הכי רומנטי לחשוב על זה ככה, אבל להחזיק ילד ברמת הקיום הבסיסית ביותר עולה לפחות אלף חמש מאות שקלים בחודש. והאמת היא, שאני ממש לא רוצה להחזיק את הילד שלי ברמת הקיום הבסיסית ביותר. כשיהיה לי ילד אני רוצה שהוא יהיה נסיך. שהוא יסתובב עם אשתי ברחובות העיר בעגלה של "פג פרגו" ויצא לחופשות במלונות פאר ולא רק לחופשות קמפינג (למרות שחופשת קמפינג יכולה להיות חוויה משפחתית מיוחדת מידי פעם לפעם…).

כמובן שכשיהיה לנו ילד לא נוכל להמשיך ולבסס את הניידות שלנו על תחבורה ציבורית ונצטרך לקנות אוטו קטן, וגם דירת שתי החדרים הקטנה שלנו לא תתאים יותר- נצטרך שלושה חדרים במיקום קצת יותר שקט מאשר ציר אלנבי, והחשש הכבד שלי הוא שאפילו חופשות קמפינג ספונטניות יהפכו להיות זיכרון רחוק.. אני ממש לא רגוע, וזה בעיקר בגלל שהיא כבר מתחילה לשדר סימנים קיצוניים של אי שקט מהקשר במתכונתו הנוכחית.

יש הרבה מאוד דברים שצריך לחשוב עליהם רגע לפני החתונה. אהבה היא רק אחת מהם…

שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook